עשרה שלבים. שלושה שערים. אפס קיצורי דרך.
זה הדף שמסביר למה המסמך שלכם יקרא יליד, ולא רק "מתורגם". כל שלב הוא שער עם בודק: מה חייב להיות נכון כדי להתקדם, ומי מאשר. הבונה אף פעם לא מאשר את עצמו.
קליטה והיקף
מקבלים את המקור, שפות היעד, סוג התוכן (מדריך / ממשק / שיווק / משפטי) והדדליין. מגדירים מה נחשב 'מוכן' עוד לפני שמישהו כותב מילה.
זיהוי התחום
מזהים באיזה עולם תוכן מדובר, שפיננסים, קריפטו, משפט או שיווק לא מדברים אותה שפה. זה קובע איזה מונחון נבנה.
לימוד התחום ⟡ בניית המונחון
בונים מונחון נעול למסמך הזה: כל מונח מפתח כפי שהשוק באמת משתמש בו בכל שפת יעד, מול מדיה יליד אמיתית. זה השער שמונע קלקה.
טיוטה בהילוך הנכון
מנסחים את הטקסט בשפת היעד, לא מתרגמים מילה־במילה. תחביר, ניב ומשלב של השוק המקומי, כאילו נכתב שם מלכתחילה.
עריכה דו־לשונית
עורך שני משווה מקור מול יעד: שום משמעות לא אבדה, שום דבר לא נוסף, המונחון נשמר לאורך כל המסמך.
קריאה־למשמעות ⟡ השער המרכזי
קוראים את היעד בלי להסתכל על המקור. אם משפט מרגיש מתורגם, נוקשה או 'לא נכון', כותבים אותו מחדש. זה מה שמפריד יליד מ'כמעט'.
LQA בהקשר + RTL
בדיקת איכות בהקשר האמיתי: טיפוגרפיה נכונה לשפה, מירור מלא ל־RTL (he/ar/fa/ur), איי־מספרים ומותגים לטיניים מבודדים כמו שצריך.
בטיחות ותאימות
בודקים מסגור רגיש, מונחים אסורים והתאמה רגולטורית לשוק היעד. מה שמתאים בשוק אחד יכול להיות קו אדום באחר.
בודק עצמאי (10th-man)
סוכן שלישי, שלא כתב ולא ערך, מנסה לשבור את התוצר: עובדות, מספרים, מונחון, שטף. פסילה חוזרת לכתיבה עם הסיבה המדויקת.
עיצוב, מסירה ותיעוד
הטקסט המאומת חוזר לתוך העיצוב של המסמך שלכם, עם תעודת QA שמפרטת בדיוק מה נבדק, בכל שפה. אתם יודעים על מה חתמתם.
שלושת השערים הם ההבדל בין יליד ל"כמעט".
לימוד התחום מונע את הקלקה. קריאה־למשמעות מונעת את הריח־של־תרגום. הבודק העצמאי מונע את נקודת העיוורון של הכותב. חנויות זולות מדלגות על שלושתם, ולכן זה נקרא זול.
קבלו הדגמה על מסמך שלכם ←